מרכז תואר

למה ללמוד במוסד אקדמאי?

אם אתם לומדים באוניברסיטה, במכללה או במוסד אקדמאי אחר אתם עומדים לרכוש ידע וכישורים שהולכים לשמש אתכם לשארית חייכם בין אם תבחרו לעבוד בתחום הלימודים שלכם בתור קריירה ובין אם לאו. הלימודים כשלעצמם מאפשרים לכם להרחיב את האופקים והידע שלכם כמו גם את הכישורים שלכם, מפתחים את יכולתכם לבטא מחשבות בצורה בהירה דרך דיבור וכתיבה, לתפוס ולהבין תיאוריות וקונספטים מופשטים ומגדילים את יכולת ההבנה שלכם את העולם והחברה שסביבכם. בנוסף, בדרך כלל מי שרכש תואר אקדמאי, בשלב מאוחר יותר בחיי הקריירה שלו יוכל להנות משכר גבוה יותר ממי שאין ברשותו תואר אקדמאי.
מחקרים שנעשו בארצות הברית מראים שאצל אנשים שעובדים משרה מלאה יש קשר ישיר בין רמת ההכנסה שלהם לתואר האקדמאי שברשותם. או במילים אחרות – תלמד יותר, תרוויח יותר.

מהם התארים האפשריים?

תואר אקדמאי הוא מענק שניתן על ידי המכללה או האוניברסיטה שמעיד על כך שהתלמיד השלים קורס לימודים. תארים אקדמאים החלו להינתן בימי הביניים, אם כי אז לא היה הבדל כה מובחן בין התארים השונים. היום הדברים השתנו מאד ויש הבדל מאד ברור בין התארים השונים שמתבסס על היררכיה. בכל רחבי העולם, הארצות השונות אימצו את המערכת האירופאית של תארים. התארים המוכרים כיום ממערכת זו כשמוצגים בסדר מהנמוך אל הגבוה הם – תואר ראשון (bachelor), תואר שני (master), ותואר שלישי (doctorate). כל האוניברסיטאות בישראל מציעות תואר ראשון, שני ושלישי כשהיוצא מהכלל הוא מכון וייצמן המספק תארים רק למי שכבר יש ברשותו תואר ראשון ומעלה.

פרופסורה, מהצד השני, למרות הדעה הרווחת, איננה תואר. זו אי הבנה נפוצה בקרב האוכלוסיה. למעשה, האחד שנושא את התואר פרופסור, הוא לא יותר מאשר איש אקדמיה ותיק ומנוסה עם התמקצעות בתחום מסויים שבחר ללמד תלמידים. שלא כמו תארים אמיתיים, התואר של פרופסורה הוא משהו שיכול להישלל ממך אם אינך ממלא את חובת ההוראה.

מי יכול לקבל תואר אקדמאי?

ישנם שני תנאים מרכזיים כדי להיות רשאי להתקבל למוסד אקדמאי בישראל. ראשית, יהיה על המועמד להציג תעודת בגרות מלאה ממשרד החינוך. עבור אלה שלא סיימו בגרות מלאה, שציוניהם היו נמוכים מן הממוצע או שנבחנו ברמות קושי נמוכות במקצועות מרכזיים כמו אנגלית ומתמטיקה, יש אפשרות לשפר את תוצאותיהם ולקבל מכתבי המלצה חיוביים באמצעות תוכניות מכינה קדם – אקדמאיות בהן הם יוכלו לעבור שוב את מבחני הבגרות ולשפר את הציונים הנדרשים.

התנאי השני לקבלה למוסד אקדמאי הוא מבחן פסיכומטרי. המבחן הפסיכומטרי מתבסס על שלושה מרכיבים מרכזיים: הראשון הוא כושר ביטוי מילולי (המבחנים יכולים להיעשות במספר שפות), כושר הבנה כמותי ולבסוף אנגלית. בסופו של דבר, מאחדים את ציוני הבגרות ומבחני הפסיכומטרי של המועמד ללימודים לכדי ציון אחד, שבתורו יכריע בין אם המועמד יתקבל ללימודים במוסד האקדמאי או לא.

למרות זאת, סיפוק של ציוני בגרות ופסיכומטרי טובים לא יעשו את כל העבודה בקבלה ללימודים במוסד אקדמאי. צריך לקחת בחשבון את עניין שכר הלימוד שמשתנה בהתאם למוסדות האקדמאים השונים. החדשות הטובות הן, שעבור מי שבאמת מעוניין ללמוד אך מצבו הכלכלי אינו מאפשר זאת, יש אפשרות לקבל הלוואות ומלגות שיפתחו בפניו את הדלת ללימודים.